ישנם אנשים שניתן לקרוא להם "סוחרי התוהו ובוהו". אלה הם אנשים שרוצים שהסביבה תיראה מאוד, מאוד מטרידה. אלה הם אנשים שמשיגים יתרון כלשהו, כך הם מרגישים, אם הם גורמים לסביבה שתיראה יותר מאיימת.
דוגמה ברורה לכך ניתן לראות בעיתונים. אין כתבות טובות. עיתונאים דוחפים את הסביבה בפרצופם של אנשים ואומרים "תראו! זה מסוכן. התבונן! זה מעיק. התבונן! זה מאיים". לא זו בלבד שהם מדווחים על החדשות המאיימות ביותר, אלא שהם גם מעוררים סנסציות בקשר אליהן, הופכים אותן לגרועות יותר משהן באמת. מה עוד אתם רוצים כהוכחה לכוונה שלהם? זהו סוחר התוהו ובוהו. משלמים לו במידה שבה הוא יכול להפוך את הסביבה למאיימת. הכמיהה לחדשות טובות היא נמהרת ואווילית בחברה שבה סוחרי התוהו ובוהו שולטים.
לסוחר התוהו ובוהו יש גייסות רבים בקרב אנשים אינטרסנטים.
ואל תחשבו שזה מקרה, שמערכת הצדק הנוכחית תיקח פושע מסוכן, תזרוק אותו לכלא, תהפוך אותו לאנטי-חברתי יותר ולמסוכן יותר ואז תשחרר אותו לחברה. ככל שיש פשע רב יותר, כך המשטרה נחוצה יותר.
רעיונות מסוג זה נמצאים בחברה במידה רבה. אין זה רק כתב העיתון או הפוליטיקאי; פה ושם, גם יחידים עוסקים בכך.
הרבה אנשים מבלים את כל חייהם כסוחרי תוהו ובוהו מקצועיים; הם מדאיגים את אלה שמסביבם למוות. אחוז האנשים שעושים זאת עשוי להיות גבוה עד לאדם אחד מתוך ארבעה. לדוגמה, עקרת בית, שפועלת כסוחרת תוהו ובוהו בתחום השפעתה, חושבת על בעלה "אם אני רק אוכל לשמור ששמואל ימשיך להיות מודאג מספיק, הוא יעשה מה שאני אומר לו". היא פועלת על סמך הרעיון שהכרחי להפיץ בלבול ומורת רוח. וזה הולך יחד עם "מעניין למה צביקה לא מתקדם?" כמובן, היא פשוט הופכת אותו לחולה.
אולם, האמת היא זו: הסביבה לעולם אינה מסוכנת כפי שגורמים לה להיראות. תחת זאת, מספר עצום של אנשים וכמויות אדירות של כסף מייצרים סביבה מסוכנת. למעשה, בשנות ה-60 של המאה ה-20, חלק עצום מהתקציב הלאומי של ארצות-הברית הוקדש למלחמה גרעינית. אבל אם הם לא היו מפתחים את האִיום מלכתחילה, הרי שלא היה איום. הכסף שמימן את הזוועה הוזרם לתמיכה בזוועה.
יצירת סביבה שלווה אינה מביאה תועלת לאלה שמקבלים את הכנסתם, את הקצאותיהם או את העניין הציבורי בהם מכמות ההפרעה הקיימת.
השפעה מרגיעה
כל דבר אשר נוטה להביא לשלווה או להביא לסביבה רגועה, זוכה להתנגדותם של האינטרסנטים התומכים בסביבה מוטרדת.
במידה שסיינטולוגיה מתקדמת באיזור, בה במידה הסביבה נעשית יותר ויותר רגועה. לא הרפתקנית פחות, אלא רגועה יותר. במילים אחרות, האיום הפוטנציאלי בסביבה, שהוא עוין, שלא ניתן להגיע אליו ולא ניתן לגעת בו, פוחת. מישהו שיודע יותר על עצמו, על אחרים ועל החיים, וששולט טוב יותר במצבים, נתקל בפחות צרות בסביבתו. למרות שהצרות עשויות לִפְחות רק במידה קלה, הן פוחתות.
אפילו למישהו ששמע מעט מאוד על סיינטולוגיה יש פחות מהומה בסביבתו כך שהאדם, כשהוא מאוים פחות רק מההיבט של הסביבה, נוטה להתחזק. הוא נעשה פחות אפתי. הוא חושב שהוא יכול לעשות עוד בנוגע לחיים. הוא יכול להגיע מעט רחוק יותר; לפיכך, הוא יכול ליצור השפעה מרגיעה בסביבתו הקרובה.
עם התקדמותה של השפעה זו הלאה, ייווצרו יותר ויותר אנשים שיוכלו להביא יותר ויותר רוגע לסביבה או לטפל בדברים טוב יותר ויותר. רק הדברים שאינם מטופלים הם אלה שנתונים בתוהו ובוהו. כתוצאה מכך ייווצר מצב שבו האיום שבסביבה יתפוגג. הסביבה המעיקה והשתלטנית הזו תהיה יותר ויותר נוחה לעיצוב. אנשים יהיו פחות ופחות מפוחדים. יהיו לכם יותר ויותר הזדמנויות לטפל בבעיות האמיתיות שקיימות, בִמקום שאנשים ימציאו בעיות כדי להרוויח מהן קצת כסף. זו תהיה חברה שונה.
אולם, סוחר התוהו ובוהו אינו אוהב השפעה מרגיעה. הוא ייאבק בכל דבר שמפחית את ההפרעה בסביבה.
לדוגמה, אישה מחזיקה את בעלה תחת שליטתה המוחלטת. היא דואגת לכך שהוא יישאר מודאג ומצוברח בוקר, צהרים וערב.
אם הבעל עוסק כעת בפעילות כלשהי אשר מביאה עוד רוגע אל הסביבה, יהיו לכך השלכות מצד האישה. אם הוא פחות מוטרד, הוא נמצא פחות תחת שליטתה. מובן שהיא תיאבק בדבר שהפך את בעלה לרגוע יותר.
עם זאת, הפרעה ותוהו ובוהו מרימים ידיים לנוכח האמת. השקרים הם אלה אשר גורמים לכך שהעולם ימשיך להיות מוטרד ללא הרף. הכנסת האמת אל החברה תיצור סביבה רגועה יותר עם פחות הפרעה, ולפיכך סוחרי התוהו ובוהו יוכלו להוציא מהחברה פחות דברים בדרך של הונאה.