כדי לארגן משהו, אדם צריך רק:

1. לקבוע מהו המוצר הסופי.

2. ללכת אחורה ברצף כדי לקבוע את המוצרים המוקדמים יותר שהם הכרחיים כדי ליצור כל מוצר שבא לאחר מכן, ושכאשר כולם מתואמים הם מובילים למוצר הסופי.

3. לקבוע תפקידים בסדר אנכי הולך וגדל לעבר המוצר המוגמר כדי לקבל ערוצי פיקוד.

4. להתאים אותו לצורך זרימות.

5. לקבוע את רצף התקשורת שלו.

6. לתכנן את העשייה שתוביל לכל אחד מהמוצרים. לרשום את פעולות העשייה האלה כפונקציות וכפעולות, ולכלול את כל המיומנויות.

7. לציין את פעולות העשייה כתפקידים.

8. לציין תפקידים עבורו.

9. לתרגל את זה כדי שזה יהיה ידוע.

10. להרכיב ולחלק קבצים של חומרים אשר מתארים את הפונקציות והחובות של כל כובע.

11. להפוך אותם לידועים.

12. לדאוג שהפונקציות יבוצעו כדי שיתקבלו מוצרים.

המוצר הסופי מתקבל כאשר מבצעים כל אחד מהצעדים הקודמים בפעילות מאורגנת.

זה מה שנקרא "התארגנות".

כהערה, בגלל שרכבות לא התארגנו באופן מלא, יכולת הקיום שלהן דעכה והן הפסיקו להיות בשימוש נרחב כפי שהן נהגו להיות.

אנשי הרכבות חושבים שזה בגלל הממשלה או התַחרות עם המטוסים או הרבה דברים אחרים. זה לא. היו חסרים להם יותר מדי כובעים. למעשה, הם היו פחות מדי מאורגנים כדי לעמוד בקצב דרישות החברה, הפסיקו לספק באופן מלא והתדרדרו. למעשה, מעולם לא היה צורך רב יותר ברכבות מאשר היום. עם זאת, מאחר שאנשי הרכבות לא מאורגנים, הם משובצים בלוח ההתארגנות באופן גרוע ומכובעים באופן גרוע, לא מספקים את השירות שהם אמורים לספק, ולכן הם נתקלים בהתנגדות, נמצאים תחת פיקוח ממשלתי, האיגודים המקצועיים מותחים עליהם ביקורת חריפה והם מתמוטטים.

כדי שיהיה לך מוצר איכותי, ארגן.

כדי להעלות את המורל, ארגן!

כדי לשרוד, ארגן!