השימוש בסמים הוא עתיק ממש כמו הניסיונות להקל על כאב ולהימנע מבעיות. אולם מאז תחילת שנות ה-60, השימוש בסמים נעשה נפוץ ביותר. לפני תקופה זו הם היו נדירים. במהלך עשור זה התרחשה התפשטות עולמית של סמים, ואחוז גדול של אנשים החלו לצרוך סמים.
המונח 'סמים' כולל בתוכו סמי הרגעה, אופיום, קוקאין, מריחואנה, פיוטה,
סמים אמורים לעשות דברים נפלאים, אך כל מה שהם עושים באמת הוא הרס האדם.
בעיות הסמים אינן מסתיימות כאשר אדם מפסיק לקחת סמים. ההשפעות המצטברות של צריכת סמים יכולות להשאיר את האדם כשהוא ניזוק בצורה חמורה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית. אפילו אדם שכבר אינו צורך סמים במשך שנים סובל עדיין מ"תקופות שבהן הכול מחוק מהזיכרון". סמים יכולים לפגוע ביכולתו של האדם להתרכז, לעבוד, ללמוד – בקיצור, הם יכולים להרוס חיים.
עם זאת, למרות שהסכנות והחסרונות הכרוכים בסמים הינם ברורים כשמש ומתועדים בצורה טובה יותר ויותר, אנשים ממשיכים לצרוך אותם.
מדוע?
כאשר אדם מדוכא או שרוי בכאב, וכאשר הוא אינו מוצא כל הקלה פיזית בעקבות טיפול, הוא יגלה בעצמו בסופו של דבר שסמים מרחיקים את הסימפטומים שלו.
דבר זה נכון גם לגבי כאבים שהם "פסיכוסומאטיים". משמעות המונח "פסיכוסומאטי" היא שהמיינד גורם לגוף לחלות, או שהמחלות נגרמות על-ידי המיינד. "פסיכו" מתייחס ל-"מיינד", ו-"סומא" מתייחס ל-"גוף".
כמעט בכל מקרי הכאב, המחלה או אי-הנוחות הפסיכוסומאטיים, האדם חיפש מרפא כלשהו למצוקה.
כאשר לבסוף הוא מוצא שרק סמים מעניקים לו הקלה, הוא ייכנע להם וייעשה תלוי בהם, לעתים קרובות עד כדי התמכרות.
שנים קודם לכן, אילו היה איזשהו מוצא אחר, רוב האנשים היו בוחרים בו. אבל כשאומרים להם שאין מרפא, שהכאבים שלהם "דמיוניים", החיים נוטים להיעשות קשים מנשוא. אנשים אלה יכולים להפוך, אפוא, לצורכי סמים באופן כרוני, ונמצאים בסכנת התמכרות.
הזמן שנדרש להפוך מישהו למכור משתנה כמובן מאדם לאדם. התלונה עצמה עשויה להיות רק "עצבות" או "עייפות". בכל מקרה, היכולת לעמוד מול החיים פוחתת.
כל חומר שמביא הקלה או מפחית את נטל החיים מבחינה פיזית או נפשית יתקבל לאחר מכן בברכה.
בסביבה לא יציבה ולא בטוחה, מחלה פסיכוסומאטית היא נפוצה מאוד.
לכן, לפני שממשלה כלשהי תוקפת ביתר שאת את השימוש המתפשט בסמים, עליה להכיר בכך שזהו סימפטום של פסיכותרפיה כושלת. המדען החברתי, הפסיכולוג, הפסיכיאטר ושרי הבריאות לא טיפלו במחלות הפסיכוסומאטיות המתפשטות.
זה קל מדי לטפול את האשמה בבעיית הסמים על "תסיסה חברתית" או על "קצב החברה המודרנית".
העובדה המוצקה, המבוססת, היא שעד עתה לא היתה כל פסיכותרפיה יעילה בשימוש נרחב. התוצאה היא אוכלוסייה תלויה בסמים.
מתברר שהמשתמשים בסמים החלו לקחת סמים בגלל סבל פיזי או ייאוש.
המשתמש, המוּנָע על-ידי כאב וייאוש סביבתי, ממשיך לצרוך סמים. למרות שהוא אינו רוצה להיות מכור, הוא חש שאין לו כל מוצא אחר.
עם זאת, בעזרת טיפול נכון, ניתן לטפל בצורה מלאה בתלות בסמים.
ברגע שהאדם יכול להרגיש בריא יותר וכשיר יותר מבחינה מנטלית ופיזית ללא הסמים מאשר בעודו על סמים, הוא מפסיק לדרוש סמים.
הפסיכיאטריה פטרה את ההתמכרות לסמים כ-"לא חשובה", והבעיה החברתית של צריכת סמים לא קיבלה שום תשומת לב מפסיכיאטרים – נהפוך הוא, מאחר שהם עצמם הכניסו את האל-אס-די לחברה והפכו אותו לפופולארי. ורבים מהם סוחרים בסמים.
סוכנויות ממשלה נכשלו במידה ניכרת בעצירת העלייה בצריכת הסמים, ולא היה כל מרפא של ממש או מרפא רוֹוֵח.
הסכנה של המשתמש בסמים, אפילו אחרי שהוא הפסיק להשתמש בסמים, היא שהוא "מתנתק" בזמנים לא צפויים, חווה תקופות של חוסר אחריות ונוטה לחלות בקלות.
הטכנולוגיה של סיינטולוגיה היתה מסוגלת
לסיינטולוגיה אין כל עניין בהיבטים הפוליטיים או החברתיים של סוגי הסמים השונים, או אפילו בצריכת סמים בתור שכזו. אולם סמים מציבים איוּם גדל והולך להתקדמות מנטלית ורוחנית – וזוהי משימתה האמיתית של סיינטולוגיה.
לכן, סיינטולוגיה מכילה טכנולוגיה מדויקת, שלא זו בלבד שהיא גומלת את האדם מהסמים, ללא כאבים, אלא שהיא אף מטפלת בהשפעותיהם הפיזיות, המנטליות והרוחניות וגם מאתרת ופותרת לגמרי את הסיבה המונחת בבסיס השימוש בסמים של האדם. שום דבר אחר אינו יכול לעשות זאת עם ודאות.
כל אחד מקבוצת סמים מעוררים חזקים, הפועל על מערכת העצבים המרכזית (המוח ועמוד השדרה), מגביר את קצב הלב ולחץ הדם תוך שהוא מפחית עייפות. בגלל שאמפטמינים יכולים לגרום לתופעות לוואי והתמכרות, ארצות רבות אוסרות על השימוש בהם אלא אם נרשמו על ידי רופא, אולם הם נלקחים בדרך כלל באופן לא חוקי.
סוג של קבוצת סמים מעוררי הזיות, הגורמים לבעיות פסיכולוגיות ולעתים קרובות לנזק פיזי. הוא שימש במקור פסיכיאטרים כדי ליצור מצב זמני של משברים פסיכוטיים אצל פציינטים והפך להיות בשימוש נרחב באופן לא חוקי בשנות 1960. תופעות לוואי מתונות הנגרמות ממינונים נמוכים יכולות לכלול תחושות ניתוק מהסביבה, תנודות במצב הרוח ועיוות בתחושות המרחב והזמן. במינונים גבוהים יותר, ישנן הפרעות לראייה והזיות. מינונים גבוהים עלולים להיות קטלניים. LSD הם ראשי תיבות של התרכובת הכימיתl(y)s(ergic acid) d(iethylamide)
להפטר ממשהו לחלוטין, כך שהוא אף פעם לא יוכל לקרות שוב או לחזור.