משך עידן ועידנים, האדם נאבק עם הנושאים של צודק וטועה, אתיקה וצדק.

המילון מגדיר אתיקה בתור "חקר טבעם הכללי של ערכי המוסר ושל הבחירות המוסריות הספציפיות של האדם ביחסיו עם אחרים".

אותו מילון מגדיר צדק בתור "התנהגות בהתאם לנורמות של צדק מוסרי, או של היגיון, אמת או עובדות" או "אכיפת החוק".

כפי שניתן לראות, חל בלבול בין המונחים האלה.

כל הפילוסופיות, מאז ומעולם, העסיקו את עצמן בנושאים אלה. והן מעולם לא פתרו אותם.

העובדה שהם נפתרו בדיאנטיקה ובסיינטולוגיה מהווה פריצת דרך חשובה מאוד. הפתרון טמון, ראשית כל, בהפרדתם זה מזה. משם ניתן היה להתקדם הלאה לעבר טכנולוגיה מעשית עבור כל אחד מהם.

אתיקה מורכבת פשוט מהפעולות שהאדם לוקח על עצמו. זהו דבר אישי. כשהאדם הוא אתי או ש"האתיקה שלו היא על פי תקן" זה נובע מתוך הדטרמיניזם שלו עצמו והוא עושה את זה בעצמו.

צדק הוא הצעדים שהקבוצה נוקטת כלפי האדם כשהוא לא מבצע את הפעולות האלה בעצמו.

היסטוריה

נושאים אלה הם, למעשה, הבסיס לכל הפילוסופיות. אבל בכל מחקר על ההיסטוריה של הפילוסופיה ניתן לראות בבירור שהפילוסופים התחבטו בהם במשך זמן רב.

היוונים הקדמונים, חסידיו של פיתגורס (פילוסוף יווני מהמאה השישית לפנה״ס), ניסו ליישם את התיאוריות המתמטיות שלהם על נושא ההתנהגות והאתיקה של האדם. מעט מאוחר יותר, סוקרטס (פילוסוף ומורה יווני, ?399-470 לפנה״ס) התמודד עם הנושא. הוא הוכיח שכל אלה שהתיימרו להראות לאנשים איך לחיות לא היו מסוגלים להגן על השקפותיהם או אפילו להגדיר את המונחים שבהם הם השתמשו. הוא טען שאנחנו חייבים לדעת מהם אומץ, צדק, חוק וממשל לפני שנוכל להיות אזרחים אמיצים או טובים, או שליטים הוגנים או טובים. לא היה בכך כל רע, אבל אז הוא סירב לספק הגדרות. הוא אמר שכל החטאים נבעו מבערוּת, אבל לא נקט את הפעולות הדרושות כדי לשחרר את האדם מבורותו.

תלמידו של סוקרטס, אפלטון (347 לפנה"ס), דבק בתיאוריות של מורו ורבו אולם עמד על כך שניתן להגדיר הגדרות אלה רק באמצעות היגיון טהור. משמעות הדבר היתה שהאדם היה צריך לבודד את עצמו מהחיים באיזשהו מגדל שן ולמצוא תשובות לכל העניין – לא שימושי במיוחד לאדם מן הרחוב.

גם אריסטו (פילוסוף יווני, 322-384 לפנה״ס) היה מעורב בנושא האתיקה. הוא הסביר התנהגות לא אתית על-ידי כך שאמר שההשתוקקות של האדם גברה על הרציונליות שלו.

שרשרת זו נמשכה לאורך הדורות. פילוסופים ניסו, בזה אחר זה, לפתור את נושאי האתיקה והצדק.

לרוע המזל, עד היום לא היה כל פתרון מעשי, כפי שמעידה ההתדרדרות של הרמה האתית בחברה.

אם כן, אתה רואה שפריצת הדרך שנעשתה בנושא הזה היא לא קטנה. הגדרנו את המונחים, דבר שסוקרטס לא עשה, ויש לנו טכנולוגיה מעשית שכל אחד יכול להשתמש בה כדי לעזור לעצמו לצאת מהבוץ. חוקי הטבע שעומדים מאחורי הנושא הזה נתגלו ונעשו זמינים לשימוש הכלל.

אתיקה

האתיקה כל-כך טבועה באדם, שכאשר היא משתבשת, הוא תמיד יבקש להתגבר על חוסר האתיקה שלו עצמו.

הוא יודע שיש לו שטח מת שקשור לאתיקה ברגע שהוא יוצר אותו. באותו רגע הוא מתחיל לנסות לשים על עצמו אתיקה, ובמידה שבה הוא מסוגל להעלות בדעתו מושגים של הישרדות לאורך זמן, הוא עשוי להצליח – למרות שחסרה לו הטכנולוגיה עצמה של אתיקה.

אבל לעתים קרובות מאוד הבנק נכנס לפעולה עקב סיטואציה של out-ethics, ואם לאדם אין שום טכנולוגיה שבעזרתה הוא יוכל לטפל במצב באופן אנליטי, ה-"טיפול" שלו הוא להאמין או להעמיד פנים שנעשה לו משהו שעורר את פעולת ה-out-ethics שלו או שהצדיק אותה, ובנקודה הזאת הוא מתחיל להתדרדר.

וברגע שהוא בדרכו למטה, אין לו כל דרך לטפס בחזרה למעלה ללא הטכנולוגיה הבסיסית של אתיקה – הוא פשוט ממוטט את עצמו בצורה ישירה ובמתכוון. למרות שיש לו הרבה תסבוכות בחייו, ולמרות שאנשים אחרים הורסים אותו, הכול מתחיל עם העובדה שחסר לו ידע על הטכנולוגיה של אתיקה.

דבר זה, ביסודו של דבר, הוא אחד הכלים העיקריים שבהם הוא משתמש כדי לחלץ את עצמו.

טבעו הבסיסי של האדם

לא משנה עד כמה אדם הוא פושע, הוא ינסה, בדרך זו או אחרת, לשים על עצמו אתיקה.

זה מסביר מדוע היטלר הזמין את העולם להשמיד את גרמניה. הוא כבר ניצח במלחמה כולה לפני ספטמבר 1939, לפני שהוא הכריז מלחמה. בעלות-הברית נתנו לו את כל מה שהוא רצה; היה לו אחד מארגוני המודיעין הטובים ביותר שהיו קיימים אי פעם; גרמניה כבר היתה בדרכה לקבל בחזרה את המושבות שלה, והאידיוט הכריז מלחמה! והוא פשוט מוטט את עצמו ואת גרמניה. חריפות שכלו נעה בקצב מטורף בכיוון אחד, וחוש האתיקה הטבעי שלו גרם לו למוטט את עצמו בקצב מטורף בכיוון השני.

האדם שאין לו שום טכנולוגיית אתיקה לא מסוגל לשים אתיקה על עצמו ולרסן את עצמו מפני ביצוע פעולות שמנוגדות להישרדות, לכן הוא ממוטט את עצמו. הוא לא יתעורר לחיים אלא אם כן הוא ישיג את הטכנולוגיה הבסיסית של אתיקה ויישם אותה על עצמו ועל אחרים. ייתכן שבהתחלה הוא יגלה שקשה לו מעט לקבל את זה, אבל כשאתה גוסס ממלריה אתה בדרך כלל לא מתלונן על טעמו של הכינין ייתכן שלא תאהב אותו, אבל אתה בהחלט שותה אותו.

צדק

כשהאדם לא מצליח לשים על עצמו אתיקה, הקבוצה נוקטת נגדו צעדים, ודבר זה נקרא צדק.

גיליתי שלא ניתן לסמוך על האדם בנושא של צדק. למען האמת, לא ניתן למעשה לסמוך על האדם בנושא של ״ענישה״. הוא לא באמת מבקש להטיל באמצעותה משמעת, הוא גורם לאי-צדק. הוא עושה דרמטיזציה לאי-היכולת שלו לשים על עצמו אתיקה על-ידי כך שהוא מנסה לגרום לאחרים לשים על עצמם אתיקה: אני מזמין אותך לבחון את מה שלמרבה הגיחוך נחשב ל-״צדק״ בחברה שלנו כיום.

ממשלות רבות הן כל-כך רגישות לגבי צדקתן האלוהית בענייני שיפוט, עד שאתה בקושי פוצה פה לפני שהן מתפרצות באלימות בלתי נשלטת. נפילה לידי המשטרה היא אסון בפני עצמו במקומות רבים, אפילו כשמישהו הוא רק התובע,על אחת כמה וכמה כשהוא הנאשם. לפיכך, מהומות חברתיות נמצאות בשיאן באיזורים כאלה.

כאשר הטכנולוגיה של אתיקה לא ידועה, הצדק הופך למטרה בפני עצמה. וזה רק מתדרדר לסדיזם. מאחר שממשלות לא מבינות את נושא האתיקה, יש להן ״ועדות אתיקה״, אבל הן כולן מנוסחות על פי עקרונות הצדק. הן אפילו מתעלמות ממקור המילה אתיקה. הן מסלפות ללא הפסק את המשמעות של צדק ומגדירות אותו כאתיקה, עם ועדות אתיקה רפואיות, ועדות אתיקה פסיכולוגיות, ועדות של הקונגרס וכו׳. הן כולן מבוססות על צדק כי הן לא באמת יודעות מהי אתיקה. הן קוראות לכך אתיקה, אבל הן יוזמות פעולות צדק ומענישות אנשים ומקשות עליהם לשים על עצמם אתיקה.

צדק הולם הוא דבר שמצפים לו, ויש לו שימוש מוגדר. כאשר אין משמעת, הקבוצה כולה מתמוטטת. פעם אחר פעם ניתן היה לראות שכישלונה של קבוצה החל בחוסר משמעת או באיבוד המשמעת. בלעדיה, הקבוצה והחברים בה מתים. אבל אתה חייב להבין מהי אתיקה וגם מהו צדק.

ניתן לתת את האתיקה בידיו של אדם ולדעת שהוא יעשה בה שימוש נבון, וכאשר מלמדים אותו לשים על עצמו אתיקה, הצדק כבר לא הופך להיות נושא בעל חשיבות רבה כל-כך כפי שהוא מצטייר בעיניהם של אנשים.

פריצת דרך

פריצת הדרך בסיינטולוגיה היא שיש לנו את הטכנולוגיה הבסיסית של אתיקה. לראשונה האדם יכול ללמוד איך לשים על עצמו אתיקה ולטפס בחזרה למעלה.

זוהי תגלית חדשה לגמרי. לפני סיינטולוגיה היא מעולם לא ראתה אור יום, בשום מקום. היא מסמנת נקודת מפנה בתולדות הפילוסופיה. האדם יכול ללמוד את הטכנולוגיה הזו, ללמוד ליישם אותה בחייו, ולאחר מכן הוא יכול לשים על עצמו אתיקה, לשנות מצבים ולהתחיל להתקדם לקראת הישרדות בכוחות עצמו.

אני מקווה שתלמד להשתמש בטכנולוגיה הזאת היטב למענך, למען הסובבים אותך ולמען עתידה של התרבות כולה.