מספר: ת"ר 4

שם: טיפול בתקשורות יזומות

הגדרה: המונח יזומה, כפי שמשתמשים בו בתרגיל זה, פירושו משהו שנאמר או נעשה מרצון על-ידי אדם באופן בלתי צפוי בנוגע לעצמו, לרעיונותיו, לתגובותיו, או לקשייו.

תכלית: ללמד את התלמיד לא לבלוע את הלשון, לא להירתע או לצאת משיווי משקל כתוצאה מתקשורות יזומות של אחר, ולשמור עלתקשורת טובה במשך כל התקשורת היזומה.

אנשים אומרים לעתים קרובות את הדברים המדהימים ביותר, ותופסים אותך בהפתעה מוחלטת.

כמעט כל ויכוח שנכנסת אליו נגרם משום שלא טיפלת בתקשורת יזומה. אם אדם נכנס ואומר שהוא בדיוק עבר את הבחינה עם הציון הכי גבוה בכל בית-הספר, ואתה אומר לו כמה אתה רעב, אתה תמצא את עצמך במריבה. הוא מרגיש שהתעלמת ממנו.

טיפול ביזומה פשוט אומר לאדם ששמעת מה הוא אמר. ניתן לקרוא לכך צורה של וידוע, אך היא לא, זוהי נוסחת התקשורת בכיוון הפוך. האדם שדיברת אליו מהווה עכשיו את נקודת-הגורם של התקשורת ומדבר אליך. לפיכך, אתה צריך עכשיו לטפל ביזומה הזאת ופעם נוספת להחזיר לעצמך את תפקידך כנקודת-גורם כדי להשלים את מחזור התקשורת המקורי.

פקודות: התלמיד שואל את המאמן "האם דגים שוחים?" או "האם ציפורים עפות?" המאמן עונה, אך מדי פעם הוא מכניס הערות מרתיעות מתוך גיליון היזומות המוכן הניתן כאן. התלמיד חייב לטפל בתקשורות היזומות לשביעות רצונו של המאמן.

ת"ר 4

תנוחה: התלמיד והמאמן יושבים פנים אל פנים במרחק נוח זה מזה.

דגש האימון: מלמדים את התלמיד לשמוע את היזומה ולעשות שלושה דברים. (1) להבין אותה, (2) לתת עליה וידוע, (3) להחזיר את האדם אל מחזור התקשורת המקורי כדי שניתן יהיה להשלימו. אם המאמן חש חוסר סבלנות מצד התלמיד, או בזבוז זמן רב מדי או חוסר הבנה, הוא מתקן את התלמיד כדי שיטפל טוב יותר.

נוסח דיבור: כל היזומות נוגעות למאמן, לרעיונותיו, לתגובותיו, או לקשייו, ואף אחת מהן אינה נוגעת לתלמיד. מכל הבחינות האחרות נוסח הדיבור יהיה דומה לזה שבתרגילי ההכשרה הקודמים. נוסח הדיבור של התלמיד נקבע על פי: (1) הבהרה והבנה של היזומה, (2) מתן וידוע על היזומה, (3) חזרה על השאלה. כל דבר אחר הוא פסול.

יש ללמד את התלמיד איך למנוע חיכוכים ואיך להבדיל בין בעיה חיונית שנוגעת לאדם לבין סתם ניסיון להסיטו ממסלולו. פסילות ניתנות כאשר התלמיד עושה יותר מאשר (1) להבין, (2)לתת וידוע, (3) להחזיר את האדם אל מחזור התקשורת המקורי.

המאמן רשאי להכניס הערות ביניים שקשורות באופן אישי לתלמיד, כמו בת"ר 3. אי-הצלחתו של התלמיד להבדיל בין הערות אלה (בכך שהוא מנסה לטפל בהן) לבין הערות המאמן בנוגע לעצמו - פסולה.

אי-התמדה מצד התלמיד היא תמיד פסולה בכל ת"ר, אך כאן על אחת כמה וכמה. המאמן אינו צריך לקרוא תמיד מדף היזומות כדי להביע יזומה, אלא יכול להמציא יזומות משל עצמו, ואינו צריך תמיד להסתכל על התלמיד כאשר הוא עומד להעיר הערה. תקשורת יזומה, פירושה אמירה או הערה שמתייחסת למצבו של המאמן או לדאגות המדומות שלו, תחושותיו, גישותיו, וכו'. הערה, פירושה אמירה או הערה שמכוונת כלפי התלמיד או החדר בלבד. ביזומות יש לטפל, והערות זוכות להתעלמות מצד התלמיד. דוגמה:

תלמיד: "האם ציפורים עפות?"

מאמן:"כן".

תלמיד: "תודה".

תלמיד: "האם ציפורים עפות?"

המאמן: "יצאתי לדוג אתמול".

תלמיד: "תודה שסיפרת לי". "האם ציפורים עפות?"

מאמן: "כן".

תלמיד: "טוב מאוד".

כאשר התלמיד יכול לטפל בצורה חלקה בתתקשורות יזומות מבלי להירתע או לצאת משיווי משקל, ויכול לשמור על תקשורת טובה במשך כל התקשורת היזומה, הוא עבר את התרגיל.